ד״ר רובינראוט, חדשות בריאות ״הארץ״
במחלת דופיטרן החלבון קולגן נוצר כגוש במיקום לא נורמלי, מפריע לגידים לנוע ומעוות את כף היד. כיום ניתן לטפל בה בתרופה שרוב המטופלים והרופאים לא מודעים לקיומה
מ’, בת 64, עורכת סרטים במקצועה ונגנית פסנתר, עברה ניתוח בכף היד לפני כמה שנים בשל דלקת בגיד. בתחילה נראה היה שהאזור החלים היטב, אולם לפתע הופיע בו גוש נוקשה, שעיוות את כף ידה וגרם לקמיצה ולזרת להתכווץ עד שלא הצליחה ליישר אותן. התברר שהניתוח שעברה הוביל להתפרצות מחלה הקרויה דופיטרן. במחלת דופיטרן, או בשמה הנוסף כוויצת דופיטרן (Dupuytren`s Contracture), סיבי הקולגן — חלבון מבני, השכיח ביותר בגוף, שמהווה את המרכיב העיקרי של רקמת החיבור (התומכת באיברים או ברקמות אחרות בגוף) — מתארגנים בגושים, בצורת חבלים וקשריות. הקולגן למעשה נוצר כגוש במיקום לא נורמלי – בתת-העור, בין העור לגידים — מפריע לגידים לנוע, פוגע ביכולת ליישר את האצבעות ומעוות את כף היד. כתוצאה מכך, לאדם קשה לבצע פעולות פשוטות ויומיומיות כגון לאחוז בחפצים, ללחוץ ידיים ולהכניס יד לכיס, ואיכות חייו כמובן נפגעת.
המחלה עשויה להתפתח בהדרגה לאורך שנים, ללא כאבים או סימנים מקדימים, ולרוב תתבטא יותר בקמיצה ובזרת מסיבה שאינה ידועה. עם הזמן, היא עלולה להחמיר ולפגוע בכל האצבעות, בשתי הידיים, ואף להופיע באיברים נוספים, בעיקר כפות הרגליים והפין («עקמת הפין»), בשל סיבה שאינה ידועה גם כן. מדובר במחלה תורשתית, ששכיחותה בעולם מוערכת ב-3%-6% מהאוכלוסייה, ובארץ בכ-1%. גורמי סיכון כגון עישון, עבודה פיזית שמאמצת את היד, חבלה בכף היד או ניתוח באזור מעלים את הסיכון להתפרצות המחלה בקרב אלו שאצלם קיים סיפור משפחתי שלה.
הטיפול המסורתי במחלה הוא ניתוח שבו כורתים את הרקמה הפתולוגית — כלומר, את הקשריות והחבלים. אך קיים בכך סיכון — פגיעה בכלי הדם, בעצבים ובגידים שמסביב. בנוסף, במקרים רבים (עד 50% מהמטופלים) הקשרים בין סיבי הקולגן ייווצרו שוב לאחר הניתוח, אחרי כמה שנים, מאותה סיבה לא ברורה שגרמה להם להיווצר מלכתחילה (כמו חזרה של גידול לאחר שנכרת), ויהיה צורך בניתוחים נוספים. זאת ועוד, לאחר הניתוח היד כואבת ונדרש הליך שיקומי הנמשך עד שלושה חודשים.
החדשות הטובות הן שכיום ניתן להחליף את הניתוח בתרופה שאושרה כבר ב-2010 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אך נכנסה לשימוש בארץ רק לפני כשנה ורוב המטופלים והרופאים לא מודעים לקיומה. מדובר בתרופה המורכבת מקולגאנז — אנזים המופק מחלבון של חיידק בהנדסה גנטית, שמפרק את הקשרים בין סיבי הקולגן וכך גורם להמסת הרקמה הפתולוגית. תרופה זו ניתנת בזריקה במרפאה, היא אינה מכאיבה כמעט ולא מצריכה כמובן הרדמה או שיקום. יעילותה נמצאה דומה לזו של ניתוח מבחינת תיקון העיוות — שיפור של זוויות הכוויצה ב-41-29 מעלות ושל טווחי התנועה של מפרקי הקמיצה והזרת — ומבחינת סיכויי החזרה של המחלה. עם זאת, לפעמים זריקה אחת אינה מספיקה ויש לחזור על הטיפול כעבור חודש. בנוסף, אם יש מעורבות של כמה אצבעות יש לתת זריקה נפרדת לכל אצבע. תרופה זו אינה כלולה בסל הבריאות עדיין, אבל רוב ביטוחי הבריאות הפרטיים משתתפים בחלק מעלותה.
ד»ר אסתר רובינראוט היא מרכזת תחום כף היד במרכז האורטופדי «יונתן» ויועצת כף יד בכירה בקופת חולים מאוחדת
